קיימים שני סוגי יורשים, יורש עפ"י דין ויורש עפ"י צוואה.
בסעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965 נקבעו היורשים עפ"י דין וחלקם בעיזבון וזאת באם המנוח לא הותיר אחריו צוואה. באם המנוח הותיר צוואה, חלוקת העיזבון "אמורה" להתבצע בהתאם לאמור בצוואה.
שני סוגי יורשים אלו, היורשים עפ"י דין והיורשים עפ"י צוואה, רשאים לשנות את חלקם בעיזבון באמצעות הסכם, כך שכל אחד מהם יקבל חלק אחר ברכוש המנוח או המנוחה ממה שהיה מגיע לו על פי צו הירושה או קיום הצוואה.
מה הדין כאשר היורשים מבקשים משיקולי מס [מס שבח בעיקר] או משיקולים אחרים לשנות את החלוקה של העיזבון ביניהם?
במקרה שכזה ניתן לערוך בין היורשים הסכם לחלוקת הנכסים וזאת בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה שקובע שניתן לחלק את נכסי העזבון בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים אינו מצריך את אישור בית המשפט, וניתן לקבוע בהסכם זה חלוקה שונה מהחלוקה שנקבעה בחוק או בצוואה. היורשים רשאים לחלק את הירושה והעזבון לפי רצונם, בין אם אחד היורשים יקבל את כל העזבון ובין אם נכס שקיבל אחד מן היורשים יועבר ליורש אחר.
חשוב להבהיר כי בהסכם בין יורשים לא נכלל אדם שאינו יורש ולא ניתן לגרוע יורש מרשימת היורשים, אך עם זאת ניתן להגיע להסכמות רק בין חלק מן היורשים בלבד.
כמו כן הסכם לחלוקה יכול להיות רק בדבר חלק מהעיזבון.
חיסכון במיסוי
הורשה, אינה נחשבת כעסקה במקרקעין ולכן ביצוע העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון איננה חייבת במס.
לפיכך, היתרון המרכזי של הסכם בין יורשים שקובע חלוקה שונה מהחוק או מצוואה הוא ללא ספק העובדה שהיורשים לא יחויבו בעת העברת זכויות במקרקעין ורישומן בלשכת רישום המקרקעין במס רכישה או מס שבח.
בנוסף בשונה מעסקת מכר רגילה לא קיימת חובת דווח לרשויות המס ואין צורך להציג לטאבו אישורי מיסים כתנאי להעברת הזכויות על שם היורש בעת הצגת הסכם בין יורשים לחלוקת העיזבון.
לעניין זה קובע סעיף 5(ג)4 לחוק מיסוי מקרקעין שבח, מכירה ורכישה, התשכ"ג – 1963 כי חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, לא יראו בה כמכירה לעניין החוק, ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה, לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה על נכסי העיזבון.
עוד קובע הסעיף, כי ניתן לערוך הסכם לחלוקת העיזבון גם לאחר רישום צו ירושה או קיום צוואה, והכל כל עוד לא בוצעה חלוקה בפועל של העיזבון.
עורך דין ירושה