שני מרכיבים אלו מהווים את כרטיס הכניסה לאוניברסיטאות ולמכללות, אך לרוב מתעוררת השאלה מהי החשיבות היחסית של כל אחד מהם? האם הבגרויות, המשקפות את הישגי התלמיד לאורך שנים, חשובות יותר מהמבחן הפסיכומטרי, המהווה הצגה של יכולותיו ביום נתון?

בגרויות

ציוני הבגרות משקפים תהליך למידה מתמשך של 12 שנים, שבמהלכן התלמידים רוכשים ידע במגוון רחב של תחומים. הבגרויות בודקות לא רק ידע עובדתי, אלא גם יכולות חשיבה ביקורתית, הבנת הנקרא, כתיבה ויכולת יישום. הן מעידות על:

• התמדה והתמודדות: תהליך הלמידה לבגרויות דורש התמדה, משמעת עצמית והתמודדות עם קשיים לאורך זמן.
• רוחב ידע: הבגרויות מכסות מקצועות שונים, ומעידות על בסיס ידע רחב, החשוב להמשך לימודים אקדמיים.
•  הערכה כוללת: הן מספקות תמונה רחבה על היכולות הלימודיות של התלמיד במגוון דיסציפלינות.

עם זאת, ישנם חסרונות לבגרויות. שיטת הבחינה, המטריצה המרובה של מועדי בחינה, ולחץ רב על התלמידים עשויים להוביל לכך שציונים מסוימים לא ישקפו בהכרח את היכולת האמיתית של התלמיד. בנוסף, הם אינם בוחנים מיומנויות קוגניטיביות כמו חשיבה לוגית, כמותית ומילולית ברמה עמוקה.

פסיכומטרי

מבחן הפסיכומטרי נועד לנבא את יכולת ההצלחה של מועמדים בלימודים אקדמיים. הוא בודק מיומנויות קוגניטיביות חיוניות, כגון חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית, שאינן נבדקות באופן מספק במבחני הבגרות. הכנה למבחן פסיכומטרי מאפשרת לסטודנטים לחדד את היכולות הללו ולהגיע לבחינה מוכנים יותר. יתרונותיו של המבחן כוללים:

• אחידות והשוואתיות: המבחן אחיד לכל הנבחנים ומאפשר השוואה אובייקטיבית בין מועמדים מרקעים שונים וממערכות חינוך שונות.
• ניבוי הצלחה: מחקרים רבים מראים קשר חיובי בין ציון פסיכומטרי גבוה לבין הצלחה בלימודים אקדמיים.
• צמצום פערים: המבחן יכול לתת הזדמנות שנייה למועמדים שלא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם בבגרויות, או שהגיעו ממסלולים לימודיים שאינם כוללים בגרויות מלאות.

הביקורת על הפסיכומטרי מתרכזת בעיקר בכך שהוא בחינה חד-פעמית, הנתונה ללחצים וחרדות, ואינה משקפת בהכרח את היכולות לאורך זמן. כמו כן, קיים ויכוח לגבי מידת הדיוק שלו בניבוי הצלחה במקצועות מסוימים, ובנוגע להשפעת הקורסים היקרים על הפערים החברתיים.

השקלול וקבלת ההחלטות

מוסדות הלימוד בארץ מבינים את חשיבותם של שני המרכיבים ומשלבים אותם בציון הקבלה המשוקלל. כל מוסד קובע את נוסחת השקלול שלו, כאשר בדרך כלל ניתן משקל רב יותר לפסיכומטרי, אך גם ציוני הבגרות ממלאים תפקיד מהותי. במקרים מסוימים, יועדף מועמד בעל ציוני בגרות גבוהים במיוחד גם אם ציונו הפסיכומטרי מעט נמוך מהממוצע, ולהיפך.

לסיכום, אין מנצח מובהק במאבק בין הפסיכומטרי לבגרויות. שניהם מהווים כלי הערכה חשובים, כל אחד מהם עם יתרונות וחסרונות משלו. הבגרויות מעידות על התמדה ורוחב ידע, בעוד שהפסיכומטרי מספק מדד אובייקטיבי ליכולות קוגניטיביות חיוניות. השילוב ביניהם מאפשר למוסדות ההשכלה הגבוהה לקבל תמונה מלאה יותר על המועמדים ולהבטיח קבלה של סטודנטים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה. לכן, על כל סטודנט עתידי לשאוף למצוינות בשני התחומים, מתוך הבנה ששניהם יחד יפתחו בפניו את הדלת לעתיד אקדמי מזהיר.