עתיד ירוק: איך תל אביב נערכת לשינויי האקלים?

בעידן של משבר אקלימי עולמי, היערכות לשינויי האקלים הפכה מאופציה לצו השעה. בעוד שהמשבר האקלימי מאיים על ערים ברחבי העולם, תל אביב-יפו כמובילת חדשנות בישראל, מפתחת אסטרטגיות יצירתיות להתמודדות עם האתגרים, כשבמרכזן עומדת מדיניות פורצת דרך לבנייה ירוקה שמשנה את פני העיר.

לפי נתונים שפורסמו לאחרונה, בתל אביב-יפו המבנים אחראים לכ-67% מפליטות גזי החממה של העיר. זהו נתון משמעותי שהניע את העירייה לפעולה נחושה בתחום הבנייה הירוקה. בכתבה הבאה נסביר כיצד העיר הלבנה מובילה את ישראל לעתיד בר-קיימא, ואיך זה משפיע על פרויקטים חדשים בתל אביב.

תוכנית האקלים העירונית: מפת דרכים לעתיד ירוק

בתחילת 2024, עיריית תל אביב-יפו השיקה תוכנית אקלים מעודכנת המשלבת בין היערכות לשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית, שאושרה על ידי ארגון C40 כתוכנית מבוססת מדע, מציבה יעד שאפתני של הפחתת 50% מפליטות גזי החממה עד 2030 ביחס לשנת 2017, והגעה לאיפוס פחמני עד 2050.

המאמצים כבר מניבים תוצאות מרשימות: בסקר מצאי הפליטות לשנת 2023 נרשמה ירידה של 18% בפליטות לעומת שנת הבסיס. זהו צעד משמעותי לקראת עמידה ביעדים ארוכי הטווח.

התוכנית כוללת שש משימות מרכזיות:

1. קירור העיר: יצירת מרחב ציבורי נעים ומוצל חרף התחממות האקלים, כולל נטיעת 10,000 עצים בשנה.
2. ניהול מים: התמודדות עם הצפות ושימוש חכם במים עודפים, כולל הקטנת התכסית האטומה בשטחים ציבוריים.
3. חוסן אקלימי למערכות טבעיות: שמירה וטיפוח המערכות האקולוגיות בעיר, כשהיעד הוא ש-30%-40% משטח העיר יהיה ירוק.
4. קהילה חסונה ומעורבת: הבטחת איכות חיים בעיר בחירום ובשגרה, כולל הקמת מרכזי חירום עצמאיים אנרגטית בכל שכונה.
5. איפוס פחמני: התייעלות אנרגטית, צמצום פסולת, ומעבר לתחבורה מקיימת, עם יעדים של 25% התייעלות אנרגטית ו-25% ירידה בשימוש ברכב פרטי.
6. חדשנות וצמיחה ירוקה: הפיכת תחום האקלים למנוע צמיחה כלכלי, כולל פיתוח אסטרטגיה לקידום חדשנות ותעסוקה ירוקה.

מדיניות הבנייה הירוקה של תל אביב: מודל לחיקוי

כחברה מובילה בפורום ה-15 (המאגד את 15 הערים הגדולות בישראל), תל אביב הייתה בין הראשונות לחתום על אמנה להפחתת פליטות גזי חממה. אולם העיר לקחה את המחויבות צעד אחד קדימה, והשיקה מדיניות מהפכנית בתחום הבנייה הירוקה.

בשנת 2023, העיר עדכנה את המדיניות לתכנון בר קיימא (תא/9144), שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מדיניות זו, שנחשבת מהמתקדמות בישראל, כוללת דרישות תקדימיות לבנייה חדשה בתל אביב.

מדיניות תל אביב מציבה סטנדרטים מתקדמים לבנייה חדשה, כולל דרישות לאיזון אנרגטי במבני ציבור שמאפשר להם לייצר לפחות את כמות האנרגיה שהם צורכים, תקן עירוני מחמיר לחניות אופניים וכלים זעירים המעודד תחבורה מקיימת, החמרת דרישות תקן הבנייה הירוקה מעבר לנדרש ברמה הארצית, וחובת התקנת "גגות מועילים" המנצלים את שטחי הגגות לייצור אנרגיה, גידול מזון או יצירת שטחים ירוקים - כל אלה יחד יוצרים מסגרת כוללת להפחתת טביעת הרגל האקולוגית של העיר.

כל תוכנית בנייה המוגשת לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו מחויבת לכלול עקרונות של בנייה ירוקה. בניינים חדשים בעיר מחויבים לעמוד בתנאי תו תקן 5281 ממכון התקנים הישראלי, הכולל תשעה פרקים בתחומי אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, פסולת, תחבורה, ניהול, בריאות ורווחה וחדשנות.

השפעה על פרויקטים חדשים בתל אביב

המדיניות העירונית לבנייה ירוקה משנה באופן דרמטי את אופן התכנון והבנייה של פרויקטים חדשים בתל אביב. כיום, כל פרויקט חדש בעיר נדרש להתאים עצמו לסטנדרטים המחמירים של העירייה, כאשר מבני מגורים רבי קומות (מעל 9 קומות או בגובה 27 מ') נדרשים לצבור מינימום של 55 נקודות בתקן הבנייה הירוקה (שווה ערך לכוכב אחד), בנייני מגורים מעל 30 קומות נדרשים לצבור 65 נקודות לפחות (2 כוכבים), ובנייני משרדים מעל 20 קומות חייבים גם הם בציון של 65 נקודות לפחות - דרישות אלו הפכו את החשיבה ה"ירוקה" לחלק בלתי נפרד מתהליך התכנון והבנייה בעיר.

כל תוכנית להיתר בנייה מחויבת בחתימת יועץ ירוק והגשת דו"ח המעיד על עמידה בדרישות כתנאי לקבלת תעודת גמר מהעירייה. זהו שינוי מהותי בתהליך הבנייה, המחייב מתכננים, אדריכלים ויזמים לחשוב "ירוק" מהשלבים הראשונים של התכנון.

יתרונות הבנייה הירוקה לתושבי העיר

מדיניות הבנייה הירוקה של תל אביב מביאה יתרונות משמעותיים לתושבי העיר, הכוללים חיסכון כלכלי מרשים של עד 30% בצריכת אנרגיה ועד 75% בצריכת מים, המתורגם ישירות להפחתת תשלומי החשבונות החודשיים; שיפור ניכר באיכות החיים הודות לשימוש בחומרים טבעיים, אוורור ותאורה טבעית, אשר יוצרים סביבת מחיה בריאה יותר עם ירידה מוכחת של עד 30% בתסמיני אלרגיות ובעיות נשימה; עלייה בערך הנכס, כאשר דירות בבניינים ירוקים בישראל נמכרות בממוצע ב-2%-10% יותר ממחיר השוק, מה שהופך אותן להשקעה כדאית לטווח ארוך; וכן עמידות משופרת לאורך זמן, שכן מבנים ירוקים מתוכננים ונבנים בסטנדרטים גבוהים יותר, המובילים לאורך חיים ממושך יותר ולעמידות משופרת בפני פגעי מזג אוויר ובלאי טבעי.

פרויקטים עירוניים תומכים

לצד הדרישות מיזמי הנדל"ן, העירייה מובילה מגוון פרויקטים משלימים:

• תוכנית היער העירוני: עד כה ניטעו 35,000 עצים ברחבי העיר, והיעד הוא להמשיך בקצב של 10,000 עצים בשנה. התוכנית מסייעת בהפחתת איי החום העירוניים ומשפרת את איכות האוויר.
• תוכנית גגות מועילים: הפיכת גגות למרחבים פעילים – בין אם לייצור אנרגיה סולארית, גינות קהילתיות, או חללים ציבוריים. קרוב ל-100 מערכות לייצור סולארי כבר מותקנות על מבני ציבור ותאגידים עירוניים.
• פרויקט ניהול מי הנגר: העירייה פועלת להקטנת התכסית האטומה בשטחים ציבוריים ב-5%, מה שיסייע בהתמודדות עם הצפות ובניהול יעיל יותר של מי גשמים.

העתיד של תל אביב הירוקה

תל אביב-יפו שמה לה למטרה להגיע לאיפוס אנרגטי של צריכת החשמל העירונית עד שנת 2030, וסימנה יעד שאפתני של הפחתת 50% מפליטות גזי החממה באותה שנה. המדיניות החדשה של העיר לא רק משנה את פני הבנייה בעיר, אלא גם מציבה סטנדרט חדש לערים אחרות בישראל ובעולם. היא מדגימה כיצד עיר יכולה להוביל שינוי משמעותי בתחום הקיימות העירונית, תוך שילוב של חדשנות טכנולוגית, מדיניות מתקדמת, ושיתוף פעולה עם הקהילה והמגזר הפרטי. הניסיון של תל אביב מראה שתכנון חכם, מוכוון עתיד, יכול להפוך את אתגר שינויי האקלים להזדמנות להתחדשות עירונית משמעותית ולשיפור איכות החיים של התושבים.